הסוכך מוצרי הצללה בע"מ נ' פרנקל ואח' - פסקדין

פסק דין

לאחר שמיעת הנהגים ועיון בתמונות הנזק, ניתן בזאת פסק דין , תוך ציון נימוקים קצרה כדלקמן:

התובעת הגישה תביעה כנגד הנתבעים בגין נזק רכוש בסך של 7,166 ₪ בשל אירוע תאונת דרכים מיום 14/4/09 .

לטענת הנהג מטעם התובעת, בעת שביקש לצאת מחניה במאונך למדרכה, לאחר שסיים ביקור במקום , בצהרי היום, הבחין בכלי רכבו של הנתבע 1 חולף על פניו בכיוון נסיעה ישר לתוך סימטה / כביש דו סיטרי (נתיב אחד לכל כיוון) לאזור מגדלי הים התיכון בעיר אשדוד, משכך, אפשר לו לחלוף על פניו, תוך מתן זכות קדימה ובעת שהחל לצאת מהחניה, בנסיעה לאחור, הבחין בנתבע כשהוא נוסע חזרה לאחור במהירות, מרחק של כ- 10 מטר ופוגע בו בדופן ימין וגורם לנזקים המופיעים בחוו"ד.

לטענת הנתבע 1 , אכן נקלע למקום בטעות ומשהבחין בכך, ביקש לחזור חזרה לכביש הראשי תוך שהוא נוסע לאחור ולפתע, מתפרץ לכביש נהג התובעת וחרף ניסיון הנתבע 1 לבלום, נגרם הנזק בכלי רכבה של התובעת , כאמור בחוו"ד שצורפה על ידה לכתב התביעה.

מעדותם של שני הנהגים, ניתן לומר כי הנהג מטעם התובעת מבחין בכלי רכבו של הנתבע 1 כאשר זה חולף על פניו, כשהוא נמצא בתוך כלי הרכב, בעוד שהנתבע 1 איננו מודע כלל ועיקר לכך שנהג התובעת מבקש לצאת ממקום המיועד לחניה ולהמשיך בנסיעה ורק כשהבחין כי טעה בדרך, מחליט לבצע נסיעה לאחור וכך אירע אירוע התאונה.

הנתבע 1 העיד, כי בהחלט יכול היה לבצע סיבוב (פניית פרסה) במקום, על מנת לתקן את הטעות ולנסוע קדימה ישר, להבדיל מנסיעה לאחור, אשר על פי רוב מהווה סכנה לתנועה ויש לעשות כן רק כאשר ישנו צורך , בעיקר בשל הגבלת שדה הראיה בעת ביצוע נסיעה לאחור.

עוד אין מחלוקת, כי אירוע התאונה אירע כאשר שני הנהגים נסעו לאחור, אלא שהנהג מטעם התובעת נסע לאחור בשל הצורך לצאת ממקום החניה, אין משמעות הדבר שעליו לעשות כן, תוך התעלמות מכך שחלה עליו חובה לנקוט משנה זהירות כדי למנוע סיכון או הפרעה או פגיעה באחר- לעניין זה אדרש בעת שאדון באשם התורם.

בעוד שלנהג- הנתבע 1 היתה פתוחה הדרך לנסוע קדימה, לראות את התנועה ולמנוע את אירוע התאונה וזה לא נעשה על ידו שכן בחר לנסוע לאחור, מבלי שקם לכך צורך אמיתי , ממילא מבלי שנקט משנה זהירות, בכך גרם לאירוע התאונה ויש להורות על הטלת האחריות לקרות האירוע ברובה על הנתבעים.

כעת נדרשת אני לדון בשאלת האשם התורם הרובץ לפתחו של הנהג מטעם התובעת ובעניין זה, נראה כי חלה עליו חובה לנקוט במשנה זהירות, שהרי גם הוא נוסע לאחור, ככל הנראה מבלי שהבחין כי כלי רכבו של הנתבע 1 מבקש לחזור חזרה, בנסיעה לאחור, כאשר הוא סבר שהוא כבר חלף על פניו ומשכך, לא עלה בידו למנוע את אירוע התאונה.

סוף דבר, הנני קובעת כי האחריות לקרות האירוע רובצת ב- 75% לפתחם של הנתבעים ביחד ולחוד ואילו לנהג התובעת אשם תורם בשיעור של 25% .

אשר על כן, הנתבעים ישלמו ביחד ולחוד לידי התובעת סך של 5,040 ₪ בגין הנזק הישיר בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום ביצוע התשלום ועד התשלום המלא בפועל, אגרה בסך של 337 ₪, שכר בטלה עבור העד מטעם התובעת שאינו בעל דין בסך של 300 ₪ ושכ"ט עו"ד בשיעור של 15% + מע"מ ולא פחות מ- 1,000 ₪ + מע"מ.

סכומים אלו ישולמו תוך 30 יום מקבלת עותק פסק הדין שיישלח ע"י המזכירות לב"כ הצדדים בדואר רשום + א.מ.

ניתן היום, ט' אב תש"ע, 20 יולי 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: